איך בגדי ספורט השתלטו על הארון שלך?

נתחיל בשאלה הבאה: מהו מותג הביגוד החשוב ביותר בעולם? ענקית בגדי הספורט נייקי, שעמדה בראש טבלת הליגה לשנת 2018 בשווי כולל של 28 מיליארד דולר, למרות צניחה של 12 אחוזים בגלל "אתגרים" בצפון אמריקה והתנהגות בלתי הולמת של מנהלים בחברה.

 

זה לא אמור להפתיע אף אחד מכיוון שתרבות הסניקרס וקודי הלבוש משתנים כל הזמן, וכן חל שינוי מהותי באופנת הגברים. הנוחות נעשית פחות חשובה. יוצרי הטעם נעשו טכניים יותר. האימוניות הפכו לאופנת עילית. אז באיזה שלב נפסיק להתייחס לביגוד של נייקי כאל "ביגוד ספורט" ופשוט נקרא לזה מותג אופנה?

 

דירוג המותגים בעולם האופנה הוא אינדיקציה ברורה, אם אתם זקוקים לאחת כזו, שבגדי ספורט אינם מוגבלים עוד לספורט. על פי יועצי השיווק של ברנד פיננסים, חברות אחרות אחרי נייקי הן מותגי אופנה כמו H&M וזארה, שסיימו במקום השני והשלישי (19 מיליארד דולר ו-17 מיליארד דולר בהתאמה), ואחריהן אדידס עם עלייה של 41 אחוז השנה לעומת 14 מיליארד דולר בשנה שעברה (אדידס נחשבת לאחד המתחרים העיקריים של נייקי בצפון אמריקה).

 

חברות אלה מובילות בהרבה על מותגים מפוארים כמו הרמס, לואי ויטון וקרטייה, שרק מגיעים למספרים דו ספרתיים של מיליארדים בשנים האחרונות. אחרי הכל, היכולת ללבוש חולצות טריקו, מכנסי טרנינג ואימונית ליותר מאשר רק לחדר כושר או למכולת היא היוקרה האולטימטיבית.

 

מה שהשתנה בשנים האחרונות הוא בדיוק זה: בגדי ספורט הם כבר לא רק לבוש מזדמן. גם אם אתם עובדים במשרד, יש סיכוי טוב שתראו סביבכם אנשים נועלים נעלי ספורט, ואולי כמה שלובשים מכנסי טרנינג. היום זה נורמלי לחלוטין להיראות מתוחכמים בבגדים שבמקור תוכננו כדי להזיע בהם.

 

זה כמובן לא דבר חדש. החידוש של רנה לקוסט בשנת 1927, של חולצת טניס קלילה ונושמת, אומץ לאחר מכן על ידי שחקני הפולו, ראלף לורן ושארנו. בגדים ספורטיביים שאפשר ללבוש מחוץ למקום העבודה המעונב זה משהו שהדור של סבא וסבתא שלכם המציא.